• Avshalom Elitzur אבשלום אליצור

אמא

1937-2011



תראה את המבט הזה, הייתה השרינקית אומרת. מצד אחד היא מחזיקה אותך בין אימא ואבא שלה, הזוג מהגיהינום, ומצד שני היא שולחת אותך אל העולם.


יותר מעשר שנים בלעדיה. קשר סבוך, ממש לא מהגיהינום אבל גם לא ממש מן העולם הזה. בת 19 הייתה כששכלה תינוקת אחרי מחלה ממושכת, נערה בודדה בטהראן ובלי תמיכה אפילו ממי שהיה אמור להתאבל יחד אתה, וכל חייה קרסו לבור שחור עד שהרופא אמר לה שכאבי הבטן שלה הם הריון נוסף. מדפרסיה למאניה בלי רגע מעבר. ומאז, עם אותו תאריך לידה ומספרי תעודות זהות עוקבים, חבל הטבור לא חדל לפעום גם אחרי שלוש לידות נוספות ויותר הריונות.


פעם שלחה אותי באמצע היום, כדרכה, בשליחות שכמעט הוציאה אותי מדעתי. חרקתי שיניי ונשבעתי להיפרע ממנה. ידעתי בדיוק היכן אעשה זאת. כשתלך אחרי 120 שנה לעולמה בוודאי יבקשו ממני אחיי להספיד אותה. אין זמן טוב מזה.


וכשבא היום השחור, מות נשיקה והיא רק בת 73, ולוויה ענקית צעדה ברגל בעקבות האישה האהובה ביותר בשיכון מזרחי ברחובות, ייצבתי את קולי ככל שיכולתי וסיפרתי לקהל המתייפח מי הייתה אימא.


מדינת ישראל הפציצה באותו יום את רפיח. לא זוכר למה וזה ממש לא חשוב. היא צלצלה ופקדה עליי ללכת אל בנק מזרחי טפחות ולהעביר מחשבונה 500 ש"ח אל חשבונו של הפועל שעבד אצלה בחצר ושסיפר לה בטלפון כי אין לו כסף לקנות קמח. שעה ארוכה ניסיתי להסביר לכמה פקידים דוסים נדהמים את פשר הפעולה, ואז הייתי צריך לחזור על ההסבר בפני פקידים עוד יותר חשדניים של ג'ורדניאן בנק, עובר מאנגלית איטית לערבית עילגת ופה ושם, למה אכחד, מסנן קללה בפרסית. סליחה אימא.


ביקשתי סליחה גם כשהתקשרה אליי פעם וכשראיתי את המספר על הצג נזכרתי כהרגלי בדברי הגמרא קידושין ל"א 1 "רב יוסף כשהיה שומע את קול רגליה של אמו אמר: אעמוד מפני שכינה שבאה." באה השכינה ונתנה לי שטיפה. זה היה אחרי הופעה בטלוויזיה בעניין מסורבי העלייה מאתיופיה בה גידפתי פקידי ממשלה. איך אתה מדבר תגיד לי, אני אימא שלך ושמעתי והתביישתי. שמעתי אימא ואדע כי אולי התביישת אבל עמדת מאחורי כל מילה מדברי בנך.


כל שנה אני אומר אשב ואכתוב איזו אישה הייתה ובכל שנה אני אומר שעדיין חסר המרחק המתאים להקיף אותה על כל האורות והצללים ואיך היא עדיין נוכחת בחיי ובחיי כל מי שנגעה בו. עדיין מתגעגע, ועדיין, כמו בחלום ההוא שחלמתי לילה אחרי מותה, היא מחייכת חיוך צופן-סוד ומקרביי עולה אותה תגובה אשר בשפת הפסיכיאטריה הייתי מגדיר כצחקוק הכי לא אדקווטי ששמעתי מימיי.


היי שלום אימא רחל. ואתם דעו כי שלי ושלכם שלה הוא.

17 views0 comments

Recent Posts

See All