על פרופ' אליצור נמליץ לכל קבוצה, חוגי בית, בני נוער, גמלאים, ועדי עובדים וארגונים... אשתי ואני שמענו אותו במגוון פורומים וכל מפגש היה מרתק ומרגש. "
(מתוך משובים מאתר "פנזינג")
האם יש הבדל בין הרצאה אקדמית להרצאה פופולרית? באקדמיה נהוגה שפה מקצועית והתמקדות בחידושים האחרונים, ואילו מרצים לציבור אמורים להציג רק את הצדדים הקלים והפיקנטיים של הנושא.
אצלי ההבחנה הזאת לא קיימת. כדי להיות מובן אין צורך להיות פשוט מדי, ובוודאי לא שטחי. בכל תחומי התמחותי אני מרצה לפני כל מיני קהלים, ברמה עדכנית, כולל חידושים שרק הגיעו מהמעבדה וממדף כתבי-העת – ועדיין אני מדבר בצורה שכולם יבינו, יוכלו לשאול שאלות, ושזה יהיה מרתק להם כמו שזה מרתק אותי. אני גם מאוד מאמין שהעלאת חיוך או צחוק על פני השומעים מסייעת מאוד להבנה.
לא מעט הרצאות שלי זמינות ביוטיוב, קצרות וארוכות, פופולריות ומדעיות, בארץ ובחו"ל. פשוט הקליקו את שמי בעברית או באנגלית כדי להתרשם וליהנות בעצמכם. זה, כידוע, בא במתנה.
אם תזמינו הרצאה כזאת אליכם, לחוג-בית, יום עיון, ועד עובדים וכד', זה כמובן יעלה כסף. מצד שני יש הנחה על כל הרצאה נוספת, סדרה, סדנה, קורס וכד', וכמובן תוכלו לשאול כמה שתרצו.
את כל המצגות הנלוות אפשר להוריד מכאן ומכאן. כולן ברמה מוקפדת אבל קלות להבנה, מתעדכנות באופן קבוע, באיכות ויזואלית גבוהה, עם ביבליוגרפיה מפורטת. בחלק מהנושאים יש גם מאמרים שלי שכבר פורסמו בכל מיני מקומות, אף הם מוצגים באתר זה.
ההרצאות להלן כבר הוכיחו את עצמן בפני כל קהל וכל גיל: חוגי בית, בתי ספר, פנויים-פנויות, גמלאים, ועדי עובדים, ימי עיון וכל מפגש איכותי.
את הכל מותר: לצלם, להקליט, להעתיק, לצטט, לגנוב זכויות יוצרים, לתרגם לכל שפה (על זה דווקא אני אשלם לכם), לסלף, לשבח, להשמיץ, לעוות, להוציא מההקשר, ולהפיץ כרצונכם.
וגם הקורונה ימח שמה הביאה גם דברים טובים, ביניהם הזום המאפשר גישה לקהלים חדשים ומרוחקים!
בין נושאי ההרצאות
פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות
חלום חלמתי ופותר אין אותו: חידת החלום בפסיכולוגיה המודרנית. כשאנו חולמים יש מצד אחד ירידה בכוחותינו השכליים, כי בוחן המציאות שלנו מתפוגג. כמה מהדברים שאנחנו אומרים בחלומותינו או, גרוע מזה, ממש עושים, היו מובילים אותנו היישר לאשפוז במחלקה סגורה. מצד שני, החלום הוא חכם בדרך מוזרה כי הוא מדבר בשפתם של האמן, המשורר והממציא. ההרצאה סוקרת את מחקרי השינה והחלום עד ימינו ומרחיבה על חשיבותו לבריאות הנפשית. למאזינים המוכנים לשתף בחלומותיהם את הזולת ניתנת ההרצאה גם להרחבה לסדנה (ללא יומרות טיפוליות) להרחבת ההיכרות עם הלא-מודע ועידוד חשיבה לא-שגרתית.
שינה, חלום ובריאות. השינה היא חידה ביולוגית מסקרנת: מה קורה בגוף ובעיקר במוח בזמן השינה ולמה בכלל אנחנו צריכים לישון חלק כה גדול מחיינו? החלום מוסיף לנו חידה פסיכולוגית: מה פשר האירועים המוזרים והחוויות החזקות שאנחנו עוברים בזמן השינה? הרצאה זו מביאה את מיטב הידע החדש (כולל מהשנה-שנתיים האחרונות, ומחקרים פורצי-דרך ישראליים) והמפתיע על מה שקורה לנו בזמן השינה ועל השלכותיו הגורליות לבריאותנו.
לעשות לימונדה מהלימונים של החיים: על מתת ההומור. בעולם שבו אין צער, כאב או ייאוש, לא יהיה, למרבה ההפתעה גם צחוק, אפילו לא חיוכים. ההומור, בדרך מוזרה, שואב את כוחו מעצם קיומו של הבכי. מה מלמדות הבדיחות עלינו? האם חוש הומור זה באמת כישרון מלידה? (ממש לא.) ההומור כמורה וכרופא, הכל מעוגן במחקרים.
החברות האפלה - על צד לא ידוע בהתפתחות הפסיכואנליזה. בפתח המאה העשרים נקשרה ידידות בין שני רופאים צעירים ויפי-תואר, נוירולוג ורופא אא"ג, שהיו בטוחים שהתיאוריות המוזרות שלהם ישנו את הרפואה והביולוגיה כולה, ולשם כך אפילו סיכנו את חיי חוליהם בניסויים מסוכנים. זה היה קשר רב-עוצמה, שאחד מהם אפילו הודה כי היה בו צד הומוסקסואלי, והסתיים בניתוק טראומטי. את הראשון, שלקח את הסכסוך קשה עד כדי התעלפויות, אין צורך להציג: זיגמונד פרויד. השני, וילהלם פליס, זכור כיום רק להיסטוריונים של הרפואה בשל טענותיו האזוטריות על תפקודי האף והנומרולוגיה הביסקסואליות. ידוע שהמכתבים ביניהם, מהם שרד רק צד אחד, חושפים מעט מהאנליזה העצמית של פרויד. מה שפחות ידוע הוא שבנו של פליס, שהיגר לארה"ב ונעשה פסיכואנליטיקאי מפורסם, חשף באומץ בל-ייאמן פרטים אפלים על אביו ועל מה שעשה לבנו – כלומר לו עצמו. ההרצאה דנה בכמה השלכות של סוד זה על התפתחות הפסיכואנליזה וכל שיטות הפסיכותרפיה.
החומר של הנפש: מוח האדם ופעולתו. מבנה המוח והמתחולל בו הם הבסיס לתופעות הנפש הידועות: למידה, חשיבה, יצרים ורגש. מוח שונה יש לתינוק, לצעיר ולזקן. לגבר ולאישה. למחקר המוח בימינו השלכות מרחיקות-לכת על הבנת ההתנהגות הבריאה והחולה. מומלצת בעיקר המצגת, בה הושקע הרבה עמל להסברת מבנה המוח ופעולתו, זמינה כאן לכל דורש.
החיה שבאדם - מסע אל שורשי הרצחנות האנושית. אם יש ממש בתורת האבולוציה, היא צריכה להסביר למה דווקא המין האנושי, האמור להתייחד בתבונתו, הוא המין הרצחני ביותר על כדור הארץ. מחקריו של קונראד לורנץ (שהסתיר את העובדה שהוא עצמו היה נאצי בצעירותו) הביאו לו את פרס נובל אבל גם מתנגדים רבים. ההרצאה עוקבת אחרי הגישות השונות לחקר מקורות התוקפנות, מהחרקים עד קופי-האדם, ועל המסקנות האפשריות לניטרול סכנת ההשמדה העצמית.
יהדות וארוטיקה: יריבים אינטימיים. בניגוד כמעט קוטבי לפחד של היהדות החרדית מפני הגוף והמיניות, יחסם של חכמי המשנה והתלמוד למין ולאהבה היה סובלני, סקרני, מקבל ואפילו גולש לפורנוגרפיה. ההרצאה מביאה מגוון אמירות ועצות תלמודיות ומדרשיות בנושאי סקס, ומסיימת בשסע ביהדות ההלכה בימינו בין חיוב המין לפוביה ממנו.
השילוש הלא- קדוש: שנאת-הזר, פורנוגרפיה ומיסטיקה. מאז ומתמיד, האזהרה "הם רוצים לשכב עם הבנות שלנו" הייתה קלף מנצח בכל הסתה גזענית. מתברר שלא מעט כתבים ביהדות, אפילו של רופא רציונליסט כמו הרמב"ם, וכמובן ה"זוהר" והקבלה, תיארו את הגוי והגויה כבעלי יכולות מיניות ואיברים מעוררי-קנאה. זו בפירוש לא הרצאה לכל קהל, והיא עושה שימוש נרחב בכתבי רבנים בני ימינו, אבל יש בה גם הרבה תובנות חיוביות.
הומוסקסואליות, בריאות-נפש ותקינות פוליטית. הומוסקסואליות אינה מחלה, נכון? בהחלט. ואסור להפלות שום אדם על רגע נטייתו המינית - כמובן. ונטייה מינית היא בגנים, כך נולדנו ולא ניתן לשנות את זה, נכון? ... אז זהו שלא. זו הרצאה מאוד לא תקינה פוליטית, ומזה שנים שאני נותן אותה בקורס על מיניות בבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובפורומים אקדמיים נוספים. צריך הרבה סבלנות וסובלנות להרצאה הזאת, המקפידה להביא את מיטב הממצאים המדעיים בנושא המיניות באנושית בלי קשר לשאלה אם זה מוצא חן בעיני מישהו/יא. בשורה התחתונה: כשם שייתכן שסטרייט יגלה באמצע חייו שהוא הומו וקיבל את עצמו ונהיה מאושר, השינוי יכול להתחולל גם בכיוון ההפוך. צריך לדעת להעריך את גמישות המוח האנושי.
מדעי הטבע
איך תורת היחסות עושה הכל פשוט. על המהפכה שחולל איינשטיין בהבנת החלל והזמן והשלכותיה, התהפוכות האישיות בחייו ובחיי אלה שפיתחו אתו את התורה החדשה, והסיפורים האישיים המרתקים - כל אלה מובאים לצד הסבר בהיר של יסודות תורת היחסות הפרטית והכללית. דגש מושם על ההבנה האינטואיטיבית, ללא מתמטיקה, ועל השלכותיה של התיאוריה על הטכנולוגיה.
תורת הקוונטים נגד השכל הישר. על המהפכה המקבילה בהבנת החומר והאנרגיה, שגם בה מילא איישטיין תפקיד מכריע אבל שנא את "בתו הצעירה" מהרגע בו נולדה. הוא ניסה לחסל אותה ע"י חשיפת כל מיני פרדוקסים הנובעים ממנה. תורת הקוונטים, כבת נאמנה לגאון, לא טמנה ידה בצלחת, עשתה לאבא בושות וגרמה לכל הפרדוקסים שבהם איים עליה להתממש במציאות. איך יכול, למשל, חלקיק אחד לעבור במקומות רבים בו-זמנית? ואיך יכולה פעולה בהווה להשפיע על מה שכבר קרה בעבר? ההרצאה מסבירה בשפה קלה תופעות אלה, פרדוקסים שנותרו בלתי-פתורים עד היום וכן יישומים מבטיחים של התיאוריה לטכנולוגיה ולרפואה.
חידת הזמן בפיזיקה המודרנית. הזמן היה תמיד מושג חמקמק בפילוסופיה. באה הפיזיקה ועשתה אותו מדיד ומורכב יותר, אבל גם הרבה יותר מוזר. תורת היחסות שילבה אותו עם החלל למארג ארבע-ממדי שיכול להתמתח, להתעקם וכו'. תורת הקוונטים הראתה שגם הרגע בו קרה משהו יכול להיות מעורפל. הקוסמולוגיה אומרת שהחלל-זמן נוצרו יחד עם היקום. אחרונה חשובה היא התרמודינמיקה, העוסקת ב"חץ" המוזר המבדיל בין עבר לעתיד. כל אלה מוסברים בשפה פשוטה ונגישה, ככל שירשה הזמן.
הרומאן המוזר בין האנטרופיה והחיים. החוק השני של התרמודינמיקה, לפיו אי-הסדר במערכת סגורה יכול רק לגדול, הוא ניגודם הגמור של תהליכי החיים, היוצרים מורכבות וסדר, שומרים עליהם ואף מגבירים אותם. אבל בראייה קרובה יותר מתברר שבלי אנטרופיה לא הייתה אבולוציה ולא כל תהליך אורגני. זו הזדמנות לקהל שלא למד מדעים להתוודע אל מושגי האנרגיה, הסדר והמורכבות ואל ביטוייהם בעולם החיים.
אבולוציה, סיפור שלא נגמר. הדרך בה הגיע דארווין אל תורתו, הטעויות, הפספוסים והשגיאות שרק העידו בדיעבד על גאונות האינטואיציה שלו, השינויים שחלו בתורת האבולוציה מאז, ובעיקר שורת הניצחונות ההולכת ומתארכת עם כל גילוי מולקולרי או פליאונטולוגי. ננסה להבין למה האבולוציה מרגיזה ומאיימת על כל כך הרבה אנשים, ובעיקר למה היא כל כך מצליחה, ושימותו הקנאים - או לפחות ירדו כבר מהעצים.
קולן המושתק של הנשים בתולדות המדע. ההיסטוריה המודרנית של המדע מגלה מספר מפתיע של נשים שחיו לבדן או בצל בעליהן, שתרומתן למקצועות "גבריים" מובהקים כמו פיזיקה ומתמטיקה הייתה מכרעת, שלא לדבר על השתלטותן המדאיגה במדעי החיים...
הרצאות אלה נועדו גם (ובעיקר) למי שמעולם לא למד מדעים.
נושאים ציבוריים
מניעת התאבדויות. על מאמרם של פרופ' חיים עומר ואבשלום אליצור "מה תאמר לאדם שעל הגג?" שפורסם בשפות רבות, המציע דרכי התמודדות עם סכנת אובדנות גם בתנאי חירום.
המרצה
אבשלום אליצור (לסיפור-חיים "צהוב" ראו בויקיפדיה) הוא פרופסור-נלווה במכון למחקרים קוונטיים באוניברסיטת צ'פמאן בקליפורניה, בראשות פרופ' יקיר אהרונוב, לצד חתני פרס נובל פול אנגלרט ודייוויד גרוס. פרופסורים-נלווים אחרים הם סר מייקל ברי ופול דייויס.
תחומי התמחותו הם תורת הקוונטים, יחסות ותרמודינמיקה, וכן תרמודינמיקה של מערכות חיות. את הדוקטורט עשה בהדרכת פרופ' יקיר אהרונוב. בין תגליותיו נמנים ניסוי אליצור-ויידמן (1993), בשמו הידוע יותר "ניסוי הפצצה-שלא-התפוצצה," שנדחה מכתבי-עת רבים עד שהוכח באינספור מעבדות ברחבי העולם; "פרדוקס השקרן הקוונטי" (אליצור-דולב, 2005, אהרונוב-כהן-אליצור-סמולין, 2017); ניסוי ה-EPR מנבא העתיד (אהרונוב-כהן-אליצור, 2014) הנחקר בימים אלה במעבדות INRiM בטורינו; וניסוי החלקיק הנעלם (אהרונוב-כהן-לנדאו-אליצור, 2017). את עבודותיו הציג במפגשים המדעיים היוקרתיים בעולם, כולל הרצאות מליאה והרצאות keynote לצד חתני-פרס נובל, בין השאר באוניברסיטאות קיימברידג' ופרינסטון, במכון שרדינגר בווינה וב-ETH בציריך. ארגן וישב-ראש בכינוסים מובילים. הוזמן להרצות בכל האוניברסיטאות ומוסדות המחקר הגדולים בארץ בסמינרים, הרצאות קולוקוויום, ובמות דיקאן ורקטור. פעמים אחדות הוזמן להרצות בישיבות סגורות של הסגל המדעי בקריה למחקר גרעיני בדימונה ובמכון הביולוגי בנס-ציונה.
שימש כמרצה, יועץ וחוקר בדרגות מרצה/חוקר בכיר, פרופסור-אורח ופרופסור-חבר במוסדות רבים בארץ ובעולם: מכון וייצמן למדע, אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, הטכניון, מכון בירלה למדע וטכנולוגיה במומבאי, אוניברסיטת ז'וזף פורייה ("קתדרת מצוינות") בגרנובל, צרפת, ומכון פרימטר לפיזיקה עיונית בווטרלו, קנדה (ראו CV באתר זה).
היה יו"ר החברה הישראלית לחקר ראשית החיים ואסטרוביולוגיה ILASOL שנוסדה ב-1976 ומארחת מדענים מישראל ומחו"ל. חבר במערכות כתבי-עת, אגודות מדעיות והוצאות ספרים מדעיות בעולם.
פעילותו הציבורית כוללת השתתפות במאבק להעלאת שארית יהדות אתיופיה, לצד ח"כ אברהם נגוסה, פרופ' מיכאל קורינלדי והרב מנחם ולדמן. יו"ר אגודת "מכנף דרום לציון." פעיל במאבק הציבורי לביעור השחיתות יחד עם מני נפתלי, בעבר אב-הבית בבית ראש הממשלה, וחושפי השחיתות רפי רותם ושוקי משעול. הרצה בהתנדבות באגף "נס" בכלא ניצן ובתחנה לנגמלים של עיריית תל-אביב, שותף בפעולות שלום והתנגדות לאפליה וגזענות. מרצה בהתנדבות כפרופסור-אורח לפיזיקה במכון איימס למתמטיקה בקיגאלי, רואנדה.
לצד תחום התמחותו העיקרי פרסם גם מאמרים רבים במדעי החיים וההתנהגות. המאמר "מה תאמר לאדם שעל הגג" שכתב יחד עם פרופ' חיים עומר, שבמקורו נועד לאנשי מקצוע העוסקים במניעת התאבדויות, נפוץ כיום ברשת בכמה שפות, כולל ערבית. את עבודותיו הוזמן להציג בפגישות החברה הישראלית לפסיכיאטריה, בפגישות-סגל בבתי-החולים והמרכזים לבריאות-הנפש "שלוותה," "אברבנאל," "איתנים," "קפלן," "איכילוב," באר-יעקב, נס-ציונה, שער מנשה ובאר-שבע, וצוותי רע"נ בריאות-הנפש ורמ"ח נפגעים בצה"ל. כן העביר הרצאות וסדנאות ישירות לנפגעי טראומה ב"סדנת גל" בתל-השומר, לנגמלים מסמים בתחנת השיקום של עיריית תל-אביב, ולאסירי אגף נ"ס (נקי מסמים) בכלא רמלה. לימד קורס ייחודי בתוכנית למטפלים מיניים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן בשנותיה הראשונות.
מרצה-אורח בתוכניות ללימודי המשך בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
כל מאמריו ומצגותיו בעברית ובאנגלית זמינים באתרו תחת ההיתר הגורף "copyleft."
נמנה עם מקימי המכון המתהווה אִייָר, מכון ישראלי למחקר מתקדם במדעי הטבע בראשות פרופ' יקיר אהרונוב. המכון מתעתד להתמקד במחקר ללא חובות הוראה, אבל על חוקריו נמנים מרצים מצטיינים המעוניינים להפיץ ידע לקהל הרחב. לאחרונה עבר המכון למשכנו החדש בלוד.
להזמנות: 050-8228404, avshalom@iyar.org.il